הסכם עבודה מסדיר את יחסי העבודה בין המעסיק לעובד. מה חייבים לכתוב בהסכם עבודה, וממה כדי להיזהר?
מדוע חייבים למסור הסכם עבודה?
בשונה מכל הסכם מסחרי, עריכת הסכם עבודה אינה זכות, אלא חובה חוקית.
חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב – 2002, קובע באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי על המעסיק מוטלת החובה למסור לעובד הודעה בדבר תנאי העסקה.
מתי יש למסור הסכם עבודה?
חוק הודעה לעובד קובע, כי על המעסיק למסור לעובד הודעה בדבר תנאי העסקה בתוך 30 ימים (אם מדובר בנער שבעה ימים) מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו.
מה חייבים לכתוב בהסכם עבודה?
בהתאם להוראות החוק, המעסיק נדרש לפרט את תנאי העסקתו של העובד, ובין היתר, כדלקמן:
- זהות המעסיק, וזהות העובד.
- תאריך תחילת עבודה. יש לציין האם העבודה היא לתקופה קצובה.
- תפקידו העיקרי של העובד.
- ממונה על העובד.
- סך כל התשלומים המשתלמים לעובד כשכר עבודה ומועדי תשלום השכר ואולם אם נקבע. שכר עבודתו על פי דירוג, מכוח הסכם קיבוצי או לפיו – דירוג העובד ודרגתו.
- שעות עבודה.
- יום המנוחה השבועי של העובד.
- מעסיק שהוא או שארגון מעבידים שהוא חבר בו, צד להסכם קיבוצי, יש לציין את שם האגון העובדים שהוא צד לאותו הסכם והמען לפניה אליו.
- סוגי תשלומים של המעסיק ושל העובד בעבור תנאים סוציאליים של העובד. בנוסף יש לפרט את הגופים שאליהם המעסיק מעביר בפועל את התשלומים (למשל קרן פנסיה).
תלושי השכר של העובד צריכים לשקף את האמור בהסכם העבודה. בית הדין לעובדה רשאי לפסוק פיצויים בסכום של 5,000 ש"ח בגין כל תלוש שכר שאינו תקין.
פיצוי כספי של עד 15,000 ₪.
בית הדין לעבודה רשאי לפסוק פיצוי כנגד מעסיק שלא מסר לעובדו, ביודעין, בסכום של עד 15,000 ₪. גובה הפיצוי תלוי בנסיבות המקרה והתנהלותו של המעסיק.
לסיכום
אם כן, המעסיק מחויב למסור לעובד מידע כללי על תנאי העסקתו. למעשה, מדובר "בהסכם עבודה סטנדרטי "שלא בהכרח מגן על המעסיק. על המעסיק לערוך הסכם מקיף שמותאם לצרכיו ומגן עליו משפטית.